פסק-דין בתיק תא"מ 38055-09-11 - פסקדין

התובע טען, כי בעת שנהג ברכבו, מסחרי "ברלינגו", בכביש ואדי ערה, בנתיב השמאלי, כשלפניו נסעה מזדה פרטית, משאית שנסעה לפניו בנתיב הימני, החלה לפתע לסטות שמאלה לנתיב השמאלי, לעבר המזדה, המזדה נאלצה לעצור, ואחריה התובע בלם את רכבו עד לעצירה מוחלטת, מרחק כ-5 מר' מהמזדה, לטענתו. שניות לאחר מכן, הגיח מאחוריו, במהירות שתוארה כגבוהה, פרטית נהוגה ע"י הנתבע מס' 1, והתנגשה ברכב התובע מאחורה, במלוא מהירותה, לאחר שניות הרגיש התובע חבטה נוספת ברכבו מאחורה, אם כי קלה הרבה יותר בעוצמתה מקודמתה.

2.         התביעה הוגשה נגד הנתבע מס' 1 כמי שנהג בפרטית שהתנגשה ברכב התובע מאחורה, נגד הנתבע מס' 2, כמי שהתנגשה לאחר מכן ברכב הנתבע והדף אותו אל רכב התובע, ונגד הנתבעת מס' 3, חב' לביטוח, אשר ביטחה בעת הרלוונטית את רכב הנתבע מס' 1 בביטוח אחריות כלפי צד ג'.

3.         ישיבת ההוכחות שהייתה קבועה ל-20/09/12 נדחתה, לאחר שהנתבע מס' 2 לא התייצב לדיון ולאחר שהוברר, כי מי מהצדדים לא הזמין אותו לעדות. עוד הוברר באותה ישיבה, הנתבע מס' 2 כלל לא זומן, ולא הגיש הגנה.

4.         בשל כך, ועל-מנת שיהא ניתן לשמוע את כל העדים ברצף, ובכלל זה עדותם של שני נוסעים נוספים שהוברר, כי נסעו עם הנתבע מס' 1, נדחה הדיון, תוך מתן הוראות ברורות לתובע לזמן את הנתבע מס' 2 כדין, ע"י המצאת התביעה לידיו, וכן זימונו בהזמנת עד, הכול במסירה אישית, עד לא יאוחר מ-16/10/12.

בפתח ישיבת ההוכחות שהתקיימה ב-23/01/13 התברר כי הנתבע מס' 2 לא התייצב, התובע לא מילא אחר הוראות בית-המשפט, מלבד המצאת התביעה ב-20/12/12, אם-כי לא הוצג אישור מסירה. מכל מקום, ומה שחשוב יותר, הנתבע מס' 2 לא זומן לעדות ולא התייצב לעדות.

5.         מטעם התובע העידו התובע בעצמו, ועד נוסף שנסע לידו בעת התרחשות התאונה.

            מטעם הנתבעים העידו הנתבע מס' 1, ושני עדים שנסעו ברכבו בעת התאונה.

בתום שמיעת הראיות ביקש התובע למחוק תביעתו נגד הנתבע מס' 2, בנימוק, כי טענותיהם מכוונות למעשה כנגד הנתבעים 1 ו-3.

6.         לאחר ששמעתי עדויות העדים לתאונה, ולאחר שבחנתי את כלל הראיות שהובאו בפניי, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות.

התובע ויתר על עדות חשובה של הנתבע מס' 2, שהוא גם נתבע פוטנציאלי מבחינתו, מי שנהג ברכב השלישי, האחרון, בשרשרת הרכבים המעורבים בתאונה.

לאחר שמיעת עדות הנתבע ועדיו, כפות המאזניים נותרו מעויינות, ומכאן, לא הייתה ברירה אלא לדחות את התביעה.

7.         התובע העיד כאמור לעיל לגבי נסיבות התאונה. עדותו כי הרגיש שתי חבטות ברכבו מאחור אמנם תומכת בגרסתו, כי רכב הנתבע 1 התנגש ברכבו תחילה, זו הייתה החבטה החזקה, ולאחר מכן רכב הנתבע 2 התנגש ברכב הנתבע 1 והדפו אל רכב התובע, וזו הייתה החבטה הקלה ביותר.

            עדות התובע, כי הורגשו שתי חבטות, נשמעה מאולצת, מתוכננת מראש ומכוונת לתמוך בטענתו, כי רכב הנתבע מס' 1 הוא שהתנגש ברכבו תחילה.

8.         חאלד דחלה, מי שנסע ליד התובע, אמנם אישר בעדותו הראשית, כי הורגשו שתי חבטות, הראשונה הייתה חזקה יותר, אך זאת השיב בעקבות שאלה מדריכה באופן מובהק:

                        "ש. האם הרכב שלכם נפגע פעמיים או פעם אחת?

                         ת. פעמיים".

            (עמ' 6, ש' 4-5).